מודל ממוחשב המדמה את מוח הדבורה נבנה על ידי צוות חוקרים באונ' מקווארי באוסטרליה וישמש לשכלול רובוטים ופיתוח מלט"ים אוטונומיים ללא צורך הפעלה מרחוק
מועצת הדבש: חושיה ויכולותיה הקוגניטיביות של דבורת הדבש ממשיכות להדהים את החוקרים בעולם
מחקר חדש המתפרסם בירחון המקצועי eLife על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת מקווראי באוסטרליה, מגלה כי דבורי דבש לוקחות החלטות מהירות ומדויקות, ויכולות לשמש מודל לשכלול רובוטים ופיתוח מלט"ים אוטונומיים ללא צורך הפעלה מרחוק.
מנכ"ל מועצת הדבש, אופי רייך: "חושיה ויכולותיה הקוגניטיביות של דבורת הדבש ממשיכות להדהים את החוקרים בעולם. קיימת חשיבות עליונה להרחבת הספרות והמחקר בתחום דבורי הדבש, ולשמור עליהן מכל משמר, מאחר ודבורי הדבש מאביקות את רוב גידולי החקלאות והבר", אומר רייך.
החוקרים מאוניברסיטת מקווראי באוסטרליה, מדווחים כי במסגרת המחקר, בנו מודל ממוחשב לשכפול תהליך קבלת ההחלטות, שמבנהו דומה מאד לפריסה הפיזית של מוח הדבורה, וזאת לאחר שהצליחו לפענח את האסטרטגיות המורכבות שדבורי הדבש נוקטות בהן כדי לבחור במהירות באילו פרחים כדאי לנחות לחיפוש אחר צוף.
ראש צוות המחקר פרופ' אנדרו בארון מאונ' מקווראי: "קבלת החלטות נמצאת בליבת הקוגניציה, זוהי תוצאה של הערכת תרחישים ותוצאות אפשריות, כאשר חיי בעלי חיים מלאים בקבלת החלטות יומיומיות. מוחה של דבורת הדבש, זעיר יותר מזרעי שומשום, ולמרות זאת -היא מסוגלת לקבל החלטות בצורה מהירה ומדויקת יותר מאשר בני האדם. רובוט שתוכנת לעשות את עבודתה של הדבורה, יזדקק לגיבוי של מחשב-על".
עוד מציין פרופ' בארון, כי המחקר ישמש בסיס למציאת טכנולוגיה, שתתרגם את המנגנון המדעי המפעיל את מוח הדבורה, לתחום הרובוטיקה, ובכך תאפשר פיתוח מל"טים ורחפנים משוכללים ומתקדמים, שיפעלו באופן אוטונומי, לרבות במקומות מרוחקים עד החלל, כמו מאדים, וזאת לעומת רוב הכלים המתקדמים הקיימים כיום, שיכולים להיחשב כ"חסרי מוח", מכיוון שהפעלתם מותנית בקבלת פקודות מרחוק הניתנות על ידי מטיסנים.
כחלק מהמחקר, אימנו החוקרים לראשונה 20 דבורי דבש, לזהות פרחים מלאכותיים בחמישה צבעים שונים, כאשר הפרחים הכחולים הכילו תמיד סירופ סוכר, הפרחים הירוקים הכילו תמיד כינין (תרכובת ארומטית להכנת תרופות) המעניקה טעם מר שדבורים לא אוהבות, והפרחים בצבעים הנותרים הכילו לעיתים גלוקוז.
בתום שלב האימון, שחרר הצוות את הדבורים לסביבה דמוית גן, בה הפרחים הכילו מים מזוקקים בלבד, כדי לבחון את הביצועים שלהן בתרחישים שונים. החוקרים תיעדו פעילות כל דבורה ודבורה לחוד, במטרה להתחקות אחר תוואי המעוף שלהן ותזמון זמן לקבלת ההחלטה בבחירת הפרח הרצוי.
תוצאות הניסוי הראו כי במקרים בהם הדבורים היו בטוחות שבפרח יהיה מזון, הן החליטו במהירות לנחות עליו, בממוצע של 0.6 שניות בלבד, ובמקרים בהם הדבורים היו בטוחות שאין בפרח מזון, הן החליטו באותה מהירות שלא לנחות עליו והמשיכו הלאה במעופן.
על פי נתוני מועצת הדבש- בישראל מאות דבוראים המטפלים בעשרות אלפי כוורות, כאשר כ- 80,000 כוורות מאביקות גידולים חקלאיים. בישראל למעלה מ-30 זני דבש, דבורת הדבש תורמת באמצעות האבקת הגידולים לתוצר החקלאי בישראל כ- 3.5 מיליארד שקלים בשנה, ובעולם 215 מיליארד דולר.
מועצת הדבש ודבוראי ישראל יקיימו לאורך חגי תשרי את 'פסטיבל הדבש' במכוורות ברחבי הארץ, בפעילויות להכרת ענף הדבש והדבורה, מפגש עם דבוראים, והסבר על חשיבותה של דבורת הדבש בהאבקת פרחי ירקות ופירות, לצד טעימות 'דבש זני' – הנוצר מסוגי פריחה שונים (דבש אבוקדו, דבש חרוב, וכד').
