תל אביב — מסמך חדש של מכון ראות (ראו כאן) קובע כי איום חדש מתפתח לקהילות יהודיות מצד השמאל הרדיקלי בארה”ב על רקע עליית פוליטיקת הזהויות. תופעה אותה מכנה מכון ראות כ’שיח הפרוגרסיבי הרומס’, מתארת את מאפייני השיח הנוכחי של השמאל בארה”ב, אשר לרוב באופן לא מכוון, חותר תחת הלגיטימציה של הקהילה היהודית בארה”ב להגדיר בעצמה את אורח החיים שלה, הנראטיב שלה, כמו גם את האיומים הנשקפים לה.
דפנה קאופמן, הכותבת המובילה של המסמך מסבירה: “המאבק בארה”ב נגד אפלייה וגזענות מושתת על חוויות האפליה של השחורים בארה”ב, ולכן הקטגוריות לאפלייה בשיח של השמאל האמריקאי מבוססות לרוב על צבע עור ומעמד כלכלי. מכאן שנוצר חוסר הלימה בין מאפייני השיח הזה לבין החוויה היהודית, ויהודים נתפסים פעמים רבות כגורם שיש לו אחריות למנגנון הדיכוי החברתי הלבן.”
במסמך נטען שלא ניתן להתעלם מכך שקיים זרם רדיקלי המקדם במכוון אג’נדות אנטי-ישראליות וחותר תחת הממסד היהודי ותחת התמיכה הדו-מפלגתית בישראל. אף כי היום יש כמה חברות קונגרס אשר מזוהות עם זרם זה, ערן שישון, מנכ”ל ראות קובע “שהשיח הפרוגרסיבי הרומס לרוב אינו ניזון בהכרח משנאה, אלא מתרחש כפועל כתופעת לוואי של המאפיינים של השיח.”
התוצאה של מאפייני השיח הפרוגרסיבי הרומס היא הדרה הולכת וגוברת של ארגוני הקהילה היהודית מהשמאל האמריקאי והיווצרות נורמות חברתיות אשר שוללות את הלגיטימיות של יהודים להלין על אפלייה או גילויי אנטישמיות שהם חווים. שלילה זאת מתבצעת על רקע תיוגם של היהודים כפריבילגים ומדכאים בעצמם מחד, וכתומכי מדינת ישראל והציונות מאידך. מאפייני השיח של השמאל האמריקאי פוגעים בקשר בין ישראל ליהדות אמריקה ושוללים במשתמע גם רעיון העמיות יהודית – התפיסה של היהודים את עצמם כקולקטיב.
בקרב הקהילות היהודיות ברחבי העולם הולכת וגוברת תשומת הלב לאנטישמיות ולקמפיינים אנטי-ציונים שמקורם בשמאל הרדיקלי. המתקפה משמאל על הלגיטימיות של מדינת ישראל משכה בעשור האחרון תשומת לב רבה, והניעה בתגובה מאמץ עולמי מתואם ולרוב יעיל, בהובלת קהילות יהודיות ומדינת ישראל. ואולם, טוען שישון, “ההשפעה של השיח של השמאל האמריקאי על יהדות אמריקה עוברת ‘מתחת לרדאר’ של המיינסטרים האמריקאי, וגם הקהילות היהודיות מתקשות להתמודד מולה.”
שיח פוליטיקת הזהויות העולה בארה”ב מעמיד את הקהילה היהודית האמריקאית במבוכה. הניסיון להגדיר בצורה רלוונטית את זהותה של הקהילה היהודית כמיעוט, מוביל לתגובת נגד חריפה משום שמאפייני הקהילה היהודית ‘לא עומדים’ בקריטריונים שמזכים ‘בהכרה’ פרוגרסיבית המבוססת על מעמד או צבע עור. המאמצים להבין ולהכיל את האיום שהשיח הפרוגרסיבי הנוכחי טומן למעמדן של קהילות יהודיות, ללכידות הקהילתית היהודית, לחיוניות הפוליטית היהודית נותרים מוגבלים.
קאופמן מסכמת: “האתגר העומד בפני הקהילה היהודית הוא להגיע להגדרה מוסכמת ורחבה באשר למאפייני האיום הנשקף מהשיח הפרוגרסיבי. הגדרה כזו היא הכרחית בכדי ליצור קואליציה רחבה נגד האיום. קהילות יהודיות פרוגרסיביות שנמצאות בחזית האתגר, צריכות ויכולות להיות חוד החנית של הקהילה היהודית מולו.”
