מחקרים מהעולם: הקשר בין תזונה בריאה לסרטן הריאה * הפוטנציאל המסרטן של סיגריות אלקטרוניות והקשר לסרטן הפה והריאה * תוצאות מאנגליה על תוכנית לאומית עם כ-76% גילוי מוקדם של סרטן הריאה
לקראת יום המודעות הבין-לאומי לקידום המאבק בסרטן הריאה שיצוין ביום ראשון ה-8 בנובמבר, האגודה למלחמה בסרטן מגישה נתונים חדשים ומחקרים מדעיים. באגודה מדגישים כי ניתן לגלות את סרטן הריאה בשלב מוקדם ומציל חיים וקוראים למעשנים בהווה ובעבר להיבדק בבדיקת CT במינון קרינה נמוך.
במקביל מעדכנת האגודה כי ארגון הבריאות העולמי קבע לאחרונה כי הבדיקה מפחיתה את התמותה מסרטן ריאה בקרב אנשים בסיכון גבוה.
על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, עד סוף שנת 2026 יאובחנו בישראל כ-3,100 חולים חדשים עם סרטן הריאה, שהם כ-258 נשים וגברים המתגלים מדי חודש וכ-2,000 ככל הנראה ימותו מהמחלה במהלך השנה.
סרטן הריאה הוא גורם התמותה המוביל מבין מחלות הסרטן בישראל, כאשר רובם המכריע של המקרים נגרם כתוצאה מעישון אקטיבי או מחשיפה מתמשכת לעישון פסיבי.
באגודה מדגישים כי שיעור העישון בישראל העומד על 24% הוא גורם התחלואה העתידי בסרטן הריאה והוא גבוה באופן מדאיג בכ-30% מהממוצע העולמי.
הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי חוזה כי בשנת 2050 כלומר בעוד כ-24 שנים כ- 5,230 ישראלים עתידים לחלות בסרטן הריאה (קנה הנשימה והסמפונות) באשר לתמותה, על פי התחזית כ -3,650 נשים וגברים ימותו מהמחלה בשנה זו.
על פי נתוני משרד הבריאות בשנת 2022 אובחנו 2,779 חולי סרטן ריאה, 61.6% (1,712) בקרב גברים, 38.4% (1,067) בקרב נשים. 85.9% (2,387) בקרב יהודים, 14.1% (392) בקרב ערבים. (נכון לכתיבת שורות אלו טרם הסתיים הרישום של יתר השנים). שיעור ההיארעות (מיקרים חדשים לשנה) של סרטן הריאה בישראל גבוה מהשיעור העולמי (מקום 56 מ-185 מדינות בעולם).
העלייה במספר המקרים בשנים האחרונות נובעת מהגידול הטבעי באוכלוסייה, משיפור יעילות האבחון ומשיעור העישון שעדיין נותר גבוה בישראל מול שאר העולם.
משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, מסר כי: "שיעור העישון המדאיג בישראל העומד על 24% מהאוכלוסייה מהווה את גורם התחלואה העתידי בסרטן הריאה. בעוד מדינות כמו קנדה הצליחו להוריד את אחוז המעשנים לכ-11% בלבד, אנחנו נותרנו מאחור במאבק על הבריאות. נדרשת באופן מיידי חקיקה נמרצת, איסור טעמים, אכיפה החלטית, מיסוי כבד ושינוי תפיסתי במערכת הבריאות. עלינו לאחד כוחות כי מדובר בזמן חירום ממשי. אני קורא לציבור המעשנים הוותיקים בהווה ובעבר לבצע בדיקה של כמה דקות כדי להרוויח עוד שנות חיים עם המשפחה והנכדים. מדובר במחלה ממנה סובלים אנשים שהם קורבנות של חברות הטבק. מגיע להם להפיק את המקסימום מהגילוי המוקדם ולקבל טיפול בשלב שבו סיכויי ההחלמה גבוהים. הבדיקה אינה פולשנית ואינה כואבת שכן מדובר בבדיקת הדמיה שיוצרת תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף והיכולת שלה לגלות סרטן ריאה גבוהה מזו של צילום רנטגן. במקביל אני מפציר בדור הצעיר שלא להתחיל לעשן סיגריות רגילות או סיגריות אלקטרוניות ולהציל את עצמם מהשתעבדות להרגל מזיק, ערמומי וממית. גם חיוני וחשוב שאנחנו ההורים נתגייס להיאבק בתופעה מכיוון שהבריאות והעתיד של הילדים שלנו שווים הרבה יותר מלחץ חברתי רגעי."
באגודה מדגישים כי נכון להיום הבדיקה מומלצת לאנשים בגיל 50- 75 עם היסטוריה של 20 שנות קופסה ומעלה, אם הם מעשנים בפועל או לשעבר ומתבצעת במסגרת קופת חולים ללא תשלום לבני 75-64 כחלק מסל הבריאות. בקשה להרחיב את הזכאות לגילאי 50 ומעלה הוגשה לוועדת הסל לשנת 2027 בתקווה שתאושר. למנגנון חישוב שנות קופסא לחצו כאן.
תזונה עשירה במזונות מהצומח וסיכון נמוך יותר לסרטן הריאה
מחקר חדש בחן את הקשר בין תזונה בריאה ובת־קיימא (Planetary Health Diet) לבין הסיכון לחלות בסרטן הריאה. תזונה זו מבוססת בעיקר על ירקות, פירות, קטניות, אגוזים ודגנים מלאים, ומגבילה צריכה של בשר אדום, סוכר מוסף ושומן מן החי. במחקר נותחו נתונים של 106,542 גברים ונשים בני 55-74, שהשתתפו במחקרPLCO בארצות הברית. על סמך שאלוני תזונה חושב לכל משתתף מדד המבטא את מידת ההיענות לדפוס התזונה הבריאה, ובמהלך מעקב ממוצע של 8.8 שנים אובחנו 1,846 מקרי סרטן ריאה. נמצא כי בקרב רבע המשתתפים שתזונתם הייתה הקרובה ביותר להמלצות התזונה הבריאה היו בסיכון נמוך ב-29% לחלות בסרטן ריאה, בהשוואה לרבע המשתתפים שתזונתם הייתה הרחוקה ביותר ממנה, גם לאחר התחשבות בגורמי סיכון נוספים. הקשר נמצא הן בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים ( NSCLC, ירידה של 27%) והן בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים (SCLC, ירידה של 41%.), אם כי ההערכה לגבי סוג זה מבוססת על מספר קטן יותר של מקרים ולכן פחות מדויקת. מבין רכיבי התזונה, הקשר הבולט ביותר לסיכון נמוך נמצא בצריכה גבוהה של מזונות שמקורם מהצומח ובמגוון ירקות (ירוקים כהים ואדומים-כתומים) אך לא בהגבלת צריכת בשר ושומן מן החי וסוכר מוסף. הקשר היה דומה בגברים ובנשים ונמצא מובהק בקרב מעשנים ומעשנים לשעבר, אך לא בקרב מי שלא עישנו מעולם (שמספרם במחקר היה נמוך). החוקרים מציינים כי המחקר היה תצפיתי, ולפיכך אינו מוכיח סיבתיות וכי התזונה נמדדה על סמך דיווח עצמי ורק פעם אחת בלבד. בנוסף, במחקר נלקח בחשבון האם המשתתפים עישנו אי פעם, אך לא מידת העישון. לבסוף, חשוב להדגיש כי תזונה בריאה אינה מחליפה הימנעות מעישון והפסקת עישון, שנותרו הדרך היעילה ביותר להפחתת הסיכון לסרטן ריאה. המחקר פורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition ב-29 לאפריל 2026, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
הפוטנציאל המסרטן של סיגריות אלקטרוניות, הערכת סיכונים איכותנית והקשר לסרטן הפה והריאה
סיגריות אלקטרוניות הפכו בעשור האחרון לנפוצות, אך שאלת הסיכון לסרטן נותרה פתוחה. סקירה עדכנית בחנה האם סיגריות אלקטרוניות המבוססות ניקוטין עשויות להיות מסרטנות. הסקירה הסתמכה על ספרות שפורסמה בין השנים 2017–2025.
החוקרים שילבו ממצאים מלמעלה ממאה מחקרים וסקירות, וחילקו את הראיות לשלושה תחומים: נתונים מבני אדם (סמנים ביולוגיים של חשיפה ונזק), ניסויים בבעלי חיים, ונתונים על מנגנונים המסבירים כיצד החומרים משפיעים על התאים בגוף. את כלל הממצאים הם מיפו לפי עשרת המאפיינים המרכזיים שידועים על חומרים מסרטנים, ובחנו האם קיימת עקביות בין סוגי הראיות השונים.
סקירות עדכניות הראו שמשתמשי סיגריות אלקטרוניות נחשפים לריכוזי ניקוטין גבוהים במיוחד, עם פער של פי 100 ויותר ברמות הקוטינין (תוצר הפירוק העיקרי של ניקוטין) בדם ובשתן בהשוואה לאלו שאינם משתמשים בסיגריות אלקטרוניות. כמו כן, נמצא שהמשתמשים נחשפו לחומרים מזיקים נוספים המוכרים כמסרטנים, בהם כאלו שהם ספציפיים לטבק, תרכובות אורגניות נדיפות ומתכות כבדות רעילות.
בבני אדם נמצאו סימנים ברורים לנזק מוקדם הקשור לסרטן, הכוללים פגיעה ישירה ב-DNA, עקה חמצונית ודלקת כרונית בדרכי הנשימה ובחלל הפה, לצד שינויים בדפוסי ביטוי גנים הדומים לאלו שנצפו בעישון מוצרי טבק. בנוסף, דווחו מקרים בודדים של סרטן הפה והריאה בקרב משתמשים כרוניים, הממחישים קשר פוטנציאלי בין חשיפה ממושכת להתפתחות מחלה.
ניסויים בבעלי חיים מספקים עדות ישירה יותר לפוטנציאל המסרטן: חשיפה ממושכת לאדי סיגריות אלקטרוניות הובילה להתפתחות גידולי ריאה (כ-22.5% מהעכברים שנחשפו לעומת מקרה בודד בקבוצת הביקורת), וכן לשינויים קדם-סרטניים בשלפוחית השתן בכ-57.5% מהעכברים.
הנתונים המנגנוניים משלימים את התמונה ומראים כי אדי הסיגריות האלקטרוניות מפעילים מגוון רחב של מנגנונים הקשורים בהתפתחות סרטן בהם נזק גנטי, פגיעה בתיקון DNA, עקה חמצונית, דלקת כרונית, דיכוי מערכת החיסון ושיבוש בבקרת חלוקת התאים.
על בסיס מכלול הראיות, החוקרים מסיקים כי סיגריות אלקטרוניות המבוססות ניקוטין בעלות פוטנציאל מסרטן לבני אדם המשתמשים בהן, וצפויות לתרום לעומס מקרי סרטן הפה והריאה, אף שטרם ניתן לכמת את היקף הסיכון במדויק. המחקר פורסם בכתב העת Carcinogenesis ב-30 במרץ 2026, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
מחקר חדש מאנגליה: כ-76% ממקרי סרטן הריאה שהתגלו במסגרת תוכנית סקר לאומית אובחנו בשלבים מוקדמים
מחקר רחב היקף בחן את תוצאות חמש השנים הראשונות של התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן הריאה באנגליה, שהחלה בשנת 2019. מטרת המחקר הייתה להעריך את היקף ההשתתפות בתוכנית, את שיעור גילוי סרטן הריאה ואת שלבי המחלה בעת האבחון, וכן לבחון את השפעת התוכנית על שיעורי האבחון המוקדם באוכלוסייה. התוכנית באנגליה מיועדת לבני 55–74 שעישנו בעבר או בהווה, בסיכון גבוה לסרטן ריאה על פי מודלים סטטיסטיים. אלה מופנים לבדיקת CT במינון קרינה נמוך (LDCT). החוקרים ניתחו את נתוני התוכנית מאפריל 2019 עד מרץ 2025. בתקופה זו הוזמנו להשתתף בתוכנית כ-2.51 מיליון בני אדם. מתוכם, כ-1.23 מיליון (49%) השתתפו בהערכת סיכון ראשונית, וכ-529 אלף עברו בדיקת CT. במסגרת התוכנית אובחנו 7,193 מקרי סרטן ריאה, מהם 63.1% בשלב 1 ו-12.6% בשלב 2. כלומר, כ-76% ממקרי סרטן הריאה התגלו בשלבים מוקדמים, שבהם סיכויי ההצלחה של הטיפול גבוהים יותר. לעומת זאת, 12.6% מהמקרים אובחנו בשלב 3 ו-8.8% בשלב 4.
החוקרים מצאו כי במקביל להרחבת התוכנית חלה עלייה משמעותית בשיעור מקרי סרטן הריאה המאובחנים בשלבים מוקדמים בכלל אוכלוסיית אנגליה, מכ-28% בסוף 2018 לכ-40% בתחילת 2025. העלייה נצפתה בכל שכבות החברה, ובמיוחד באזורים המוחלשים ביותר. החוקרים מסכמים כי התוצאות מדגימות את ההיתכנות והחשיבות של הפעלת תוכנית סקר לאומית רחבת היקף לגילוי מוקדם של סרטן הריאה, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה. לדבריהם, הרחבת התוכנית והגברת ההיענות בקרב אוכלוסיות מוחלשות עשויות לשפר את שיעורי האבחון המוקדם ולצמצם פערים בבריאות. עם זאת, החוקרים מציינים כי, נדרש מעקב ממושך יותר כדי להעריך את השפעת התוכנית על שיעור האבחון בשלבים מתקדמים ועל התמותה מהמחלה. המחקר פורסם בכתב העת Nature Medicine ב-23 במרץ 2026, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, בשנת 2026 שיעור המעשנים סיגריות רגילות בישראל עומד על 24%, כאשר העישון נפוץ יותר בקרב גברים (34%). עישון סיגריות אלקטרוניות עומד על כ-15% מהאוכלוסייה, והרבה יותר בקרב צעירים בגילים 24-16 (24%). בעישון נרגילה הסתמנה השנה עלייה מ-11% בשנה שעברה ל-15% השנה, וכן התרחשה עלייה במעשני סיגר מ-2% בשנה שעברה ל-5%. על פי הנתונים כ-5% מבני הנוער והצעירים התנסו בשקיקי ניקוטין. כ-76% מהמעשנים רוצים להפסיק, ואף יותר מכך בקרב המגזר הערבי (86%). 72% מתחרטים שבכלל התחילו. כמחצית מהציבור (46%) מכירים מעשנים שרוצים להפסיק לעשן אך לא מצליחים, ואלו שמעשנים בעצמם מכירים אף יותר (53%). ניכרת מחלוקת בציבור בין אלו שסבורים כי יש לעלות את מחירי הסיגריות על ידי מיסים (55%) לבין אלו שלא. בקרב אלו שאינם מעשנים, 63% סבורים כי יש לעלות את מחירי הסיגריות באמצעות מיסים. הסקר נערך במהלך חודש מאי 2026 במימון האגודה למלחמה בסרטן, הודות לתרומות הציבור באמצעות Ipsos מחקרי שוק, במדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה בישראל (20% מהמגזר הערבי) בקרב 565 נשים וגברים.
==
האגודה למלחמה בסרטן היא ארגון ללא כוונות רווח וכל שירותיה ניתנים לחולים ולבריאים ללא תשלום, הודות לתרומות הציבור, מאז הקמתה בשנת 1952. האגודה פועלת בכל הדרכים לקידום המחקר, דרכי המניעה, האבחון המוקדם ושיפור אמצעי הטיפול והשיקום של חולים ומחלימים. באגודה פועלים כ-3,500 מתנדבים הפרוסים בכ-70 סניפים ברחבי הארץ, השותפים לקידום המאבק בסרטן בקהילה המקומית. כמנכ"ל האגודה מכהן משה בר חיים, כיו"ר האגודה בהתנדבות מכהן פרופ' משה מיטלמן. לצדו בתפקיד סגן יו"ר האגודה מכהן מר ליאון רקנאטי העושה זאת בהתנדבות מאז 1988. בין היתר חברים בוועד המנהל של האגודה למלחמה בסרטן גם פרופ' יוסי ירדן, פרופ' עידו וולף, פרופ' ברוך ברנר ופרופ' סיגל טל. כל חברי הוועד המנהל וחברי ועדות המומחים המייעצות של האגודה למלחמה בסרטן פועלים בהתנדבות מאז הקמתה. כך בין היתר גם פרופ' רונית סצ'י פאינרו ופרופ' איתן פרידמן חברי ועדת המחקר של האגודה וכן פרופ' אהרון צ'חנובר, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2004 המכהן בהתנדבות בתפקיד נשיא הכבוד של האגודה למלחמה בסרטן. למידע נרחב על שירותי התמיכה והמידע המגוונים, היכנסו לאתר האגודה למלחמה בסרטן, או התקשרו 24/7 בשיחת חינם לטלמידע שמספרו 1-800-599-995.
