אנחנו אוהבים לקטר כשצריך לארח את המשפחה המורחבת, אבל עמוק בתוכנו לכולנו יש כמה זיכרונות טובים מהארוחות המשפחתיות הגדולות, וכמו בתרבויות אחרות גם לנו יש "טקסי נימוס" שאולי הם לא הכי פורמליים, אבל ההפרה שלהם יכולה לדרוך על אצבע אחת או שתיים.
לרגל יום המשפחה, מומחי זגה- פינות אוכל חושפים ששה הרגלי ארוח של עמים מסביב לעולם שכדאי לאמץ :
מגבות חמות לניקוי
בארוחות חגיגיות ביפן (ובכמה מסעדות יפניות מקומיות) לפני שיושבים לארוחה, המארחים מחלקים מגבות חמות טריות הנקראות אושיבורי המשמשות לניקוי הידיים. כאשר האוכל מגיע, מנומס להגיד "itadakimasu", שפירושו "אני מקבל באדיבות" מונח דומה מאוד ל- "bon apetit" של הצרפתים. בנוסף, בניגוד לנזיפות ששמענו כשהיינו קטנים בנוגע לקולות השאיבה של המרק, ביפן נהוג ללגום את מרק הנודלס בקול רם, כביטוי להנאה מהטעם שלו.
אם מתחשק לכם להשתעשע עם הילדים אתם יכולים לספר להם על המנהג ואולי אפילו להזמין אותם, רק בארוחה ספציפית אחת, להשמיע קולות שאיבה רמים בזמן אכילת המרק – מי יודע אולי פתאום הם יתאהבו במרק העוף הצח?
בוצעים את הלחם עם הידיים
באיראן נהוג להניח כיכר לחם שלמה במרכז השולחן והאורחים בוצעים אותה בעצמם בעזרת הידיים. לעיתים מוגשות גם תוספות שאפשר לגרוף בקלות בעזרת פרוסות הלחם. ליקוק האצבעות או הכנסתן לפה לפני האכילה נחשבים לעבירה גסה.
מה דעתכם ביום שישי למשל להניח את שתי החלות במרכז השולחן, לצד המטבוחה, הטחינה, החומוס וסלט הפלפלים הקלויים ולתת לאורחים לבצוע את החלה בעצמם וליהנות מחגיגת טעמים שהופכת לארוחה שלמה?
משאירים את הצלחת ריקה
והנה מנהג שרבים מאתנו מכירים מהילדות אבל כנראה שמסיבות אחרות לגמרי. בטורקיה, יפן והודו נהוג להשאיר את הצלחות כמה שיותר ריקות – אחרת המארחים מאמינים שלא אהבתם את טעמה של הארוחה. לעומת זאת באיראן וסין, צלחת ריקה היא איתות לכך שאתם עדיין לא שבעים, ולכן המארחים ירגישו מחויבים לשים עוד ועוד מנות בצלחת – עד שבאמת לא תוכלו לאכול יותר.
מוכר לכם? לכולנו יש דודה אחת שממש נעלבת אם נשאר אוכל בצלחת, ודודה שנייה שרק רוצה להעמיס עוד ועוד.
יין או וודקה
הגרמנים הם אלו שהמציאו את הוודקה, אבל הפולנים והרוסים עדיין רבים ביניהם על זכות הראשונים. השמועה אומרת שבפולין, אי הבאה של בקבוק וודקה למארחים נחשבת לפשע רציני. ברוסיה שתיית הוודקה מלווה במנות קטנות של אוכל שנקראות "זקוסקי" – מדובר בצלוחיות מלוחות/חמוצות שתפקידן לרפד את הקיבה במהלך שתיית הוודקה.
אם אתם אוהבים לשתות יין אדום או לבן, בלגימות קטנות במהלך כל הארוחה, שימו לב שבג'ורג'יה נהוג לשתות את היין בבת אחת במהלך השקת הכוסות שמתרחשת רק בסוף הארוחה.
אם במקום ארוחה שלמה, מתחשק לכם לערוך מסיבת תה נחמד בסגנון הבריטי. כל מה שאתם צריכים הם כמה ידידים מנומסים, מעמד יוקרתי לעוגות ועוגיות והרבה הרבה סבלנות, משום שטקס התה המסורתי הממוצע נמשך כשעתיים. התה מוגש על מעמד צלחות חגיגי עשוי משלוש קומות: על צלחת אחת מניחים לחמניות מתוקות. בצלחת נוספת כריכונים קטנטנים מלחם ללא קרום. ובצלחת נוספת עוגות ועוגיות כולל עוגות ספוג ועוגיות חמאה. לצד קנקן התה מגישים פרוסות לימון או חלב… ולא לשכוח את המסננת לעלי התה
שתיית עלים של תה, נחשבת לבריאה יותר בהשוואה לתיונים המוכרים וכדאי לאמץ אותה.
להביא מתנות לאורחים או לקבל מהם
אולי בכל שנה אתם שוברים את הראש בנוגע למתנה שתקנו למארחים שלכם, ואולי אתם מאלו שמתפללים לא לקבל עוד כלי חרסינה חסר שימוש, אבל בוודאי שתשמחו לשמוע שבווייטנאם המארחים הם אלו שמחלקים מתנות לאורחים שלהם.
זהו מנהג שכדאי לאמץ, במיוחד בארוחות גדולות כמו בחגים למשל, שבהם כדי לשעשע את האורחים וגם את הילדים הקטנים, אתם יכולים לשים להם משחק קטן בצלחת שיעזור להם ובעיקר לכם לעבור את הסעודה בשלום.