עבודה סמינריונית במשפטים

0
287
קרדיט: pexles

בבסיסם, מייצגים דיני הקניין הרוחני איזון בין האינטרסים הנוגדים של עידוד היצירה והאמצאה האנושית, תוך הגנה סבירה על עקרון השוק החופשי. כיוון שכך, מעניקים דינים אלו ליוצרים וממציאים זכויות קנייניות ביצירותיהם. בין הזכויות הזוכות להגנה ניתן למנות זכויות יוצרים, פטנטים, כינויי מקור, מדגמים וסימני מסחר. היקפן של הזכויות ואופן יצירתן מוגדר בחוק, ובעניין זה, בכל להוציא זכויות יוצרים, מעמיד החוק דרישת רישום, כתנאי מוקדם להקמת הזכות לבעליה. כיום מוצאים עצמם דיני הקניין הרוחני למול אתגרים כמותם לא נודעו בעבר. תהליכי הגלובליזציה ויצירת השוק העולמי, כמחליפו של השוק הלאומי מעלים את הצורך הדוחק בהגנה בינלאומית לזכויות קניין רוחני. רשת האינטרנט מציבה בפני החוק אתגרים נוספים, כגון, הטיפול בשמות מתחם.

הנטייה השיפוטית בישראל בעת האחרונה מבכרת את ההגנה על זכויות הקניין הרוחני על פני עיקרון התחרות החופשית. יחד עם זאת, מוגבל החוק הישראלי על ידי הסדרים ארכאיים, כחלק ממערכת טריטוריאלית להגנה על זכויות קניין רוחני, שאינם עומדים, ככל הנראה, במבחן הזמן. הזכות ל’דין קדימה’, המבוססת על אמנת פריס משנת 1883, הנה אחת מהסדרים אלו.

תחום הקניין הרוחני, הוא נושא טוב לעבודה סמינריונית במשפטים. העיקר, בעבודה סמינריונית במשפטים, הוא הגדרה מדוייקת של שאלת המחקר, ושימוש בפסיקה עדכנית. קיימים הבדלים משמעותיים בין זכויות הקניין הרוחני השונות, הגם שכולן עסקנן בתחום היצירה האנושית. זכויות יוצרים, למשל, מגינות על ביטוי, פטנט מגן על אמצאה, וכיוב’. בדומה, כך גם אופן יצירתן של זכויות אלו שונה מהותית. זכות יוצרים, הגמישה בזכויות הקניין הרוחני, מתקיימת מיד עם מלאכת היצירה, וקיומה עצמאי. זכויות אחרות מתקיימות רק אם וכאשר הן עומדות בחובת רישום, בין זכויות אלו ניתן למנות פטנטים, סימני מסחר, כינויי מקור, ומדגמים. כפי שניתן לראות, תחום הקניין הרוחני מציע סוגיות רבות שיש בהן ‘בשר’ לעבודה סמינריונית במשפטים.

לדוגמא, סוגיית החוק המשווה וסוגיות נוספות הנוגעות להיבטים בינלאומיים בהגנה על זכויות קניין רוחני. זכויות קניין רוחני מסוימות, בפרט,  פטנטים, סימני מסחר, כינויי מקור, ומדגמים, מתקיימות רק אם וכאשר הן עומדות בחובת רישום. זכויות אלו זוכות להכרה ולהגנת החוק רק לאחר הרישום, שבלעדיו, מוענקת להם הגנה מינימלית בלבד. אולם ברוב המקרים (להוציא כינויי מקור) הרישום בארץ לא מעניק הגנה במדינות אחרות, באותה מידה בה אין הרישום במדינה אחרת מעניק הגנה אוטומטית בארץ.

נושא אפשרי נוסף לעבודה סמינריונית במשפטים, הוא דרישת החדשנות בדיני קניין רוחני. דיני הקניין הרוחני מהווים פשרה בין אינטרסים מנוגדים, דהיינו, עיקרון התחרות החופשית, והצורך לעודד יצירה וקידום טכנולוגי. דרישת החדשנות ברישום זכויות קניין רוחני מבטאת את האיזון הנ”ל, כלומר, אין לחברה אינטרס להעניק  לאדם מונופול ביצירה או אמצאה שאינה חדשה, ואינה מעשירה את מאגר הידע והמידע הציבורי.

הקניין הרוחני יסודו בדין וסופו בדין. והכתיבה, גם כתיבה של עבודה סמינריונית במשפטים,  ראשיתה וסופה ברעיון. אז בואו לסמרטר. אין מקום טוב מזה להתחיל.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here