מאת: פרופ’ אריה סולומון
בשנים האחרונות חל שינוי עמוק ומשמעותי בהרגלי הקריאה של הציבור. יותר ויותר אנשים – ילדים ומבוגרים – מעדיפים לקרוא דרך מסכים: טאבלטים, טלפונים חכמים ומחשבים. הקריאה השקטה והעמוקה בספרים הפיזיים, שפיתחה בעבר ריכוז, דמיון ושפה, נדחקת לפינה ובמקומה נכנסו תכנים דיגיטליים, שמציגים יתרונות של נגישות, אך גם עלולים לגבות מחירים משמעותיים מבחינה בריאותית ונפשית.
לכבוד שבוע הספר 2025 שיחול בתאריכים 10-19.6, זוהי הזדמנות לעצור לרגע ולבחון את מערכת היחסים המשולשת שלנו עם המסכים, הקריאה והעיניים.
לאחרונה פרסם פרופ’ אריה סולומון, מומחה למחלות עיניים מקופת חולים מאוחדת, מאמר מקיף בעיתון של איגוד רופאי המשפחה האירופאי, המופץ ב־27 מדינות. המאמר מציג סקירה רחבה על ההשפעות הבריאותיות והרגשיות של שימוש מוגבר בטכנולוגיות מידע ותקשורת, ומציע דרכים פשוטות לשימוש נכון ומבוקר.
התפתחות הטכנולוגיה והשימוש במסכים הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים כך שטלוויזיות, מחשבים, סמארטפונים, טאבלטים, טלפונים סלולריים ומכשירים נוספים נכנסו כמעט לכל בית. הורים רבים נוטים לחשוף את ילדיהם למסכים מגיל צעיר, לעיתים מתוך צורך מובן ליצור רגע של שקט, במיוחד בסוף יום עבודה. אך חשיפה כזו, בעיקר בגיל הרך, עלולה לגרום לשורה של תופעות: בעיות התנהגות, הפרעות קשב, קשיים חברתיים ובעיות עיניים.
על פי המלצות האקדמיה האמריקאית לאופתלמולוגיה (התמחות רפואית העוסקת בבדיקה, טיפול, וניתוח של מחלות העין ופגמים בראייה) ילדים מתחת לגיל 18 חודשים לא אמורים להיחשף למסכים כלל, מלבד שיחות וידאו משפחתיות. בגילאי שנה וחצי עד שנתיים ניתן להתחיל להציג תכנים בליווי ופיקוח של ההורים. בגילאי שנתיים עד חמש, זמן המסך לא אמור לעלות על שעה ביום, ועדיף לחלק אותו למקטעים של חצי שעה עם הפסקות. מגיל שש ומעלה, ההמלצה היא לא יותר משעתיים של מסך ביום. חריגה מההמלצות הללו עלולה להוביל לתופעות כמו כאבי ראש, תחושת צריבה בעיניים, טיקים, עייפות ובעיות תשבורת (ליקוי באופן שבו קרני האור המושלכות מאובייקט שצופים בו נשברות על ידי הקרנית והעדשה ומתמקדות ברשתית).
גם בקרב מבוגרים, במיוחד כאלה שעובדים שעות רבות מול המחשב לאורך היום, תופעות של עייפות עיניים, טשטוש ראייה, יובש, דלקות ותחושת שריפה הפכו לנפוצות. מדובר בתסמונת מוכרת בשם "ראיית מחשב", שמחייבת הפסקות סדירות במהלך היום. ההמלצה היא לעצור את העבודה מול המסך כל שעה וחצי לחמש דקות לפחות, לעצום
עיניים או להשתמש בטיפות עיניים. מיקוד ממושך ובלתי פוסק במסך גורם לירידה בקצב המצמוץ, דבר שעלול להוביל ליובש ודלקת.
השלכות השימוש במסכים אינן מוגבלות רק לבריאות העיניים. מדובר גם בהשפעות פסיכולוגיות והתנהגותיות רחבות. מחקרים הראו קשר ברור בין זמן מסך ממושך לבין בעיות קשב, תוקפנות והפרעות התנהגות בגיל הרך. כך למשל מחקר רחב היקף שנערך בקנדה מצא כי ילדים שצפו במסכים יותר משעתיים ביום בגיל חמש היו בסיכון גבוה פי חמישה להתנהגות תוקפנית ובעיות קשב.
גם בקרב בני נוער וסטודנטים נראית עלייה בשימוש הבעייתי בטכנולוגיה. מחקר שנערך באזור ברצלונה בקרב למעלה מ־5,000 תלמידים בגילאי 12 עד 20 מצא כי למעלה מ־13% מהם דיווחו על שימוש בעייתי באינטרנט, שישה אחוזים על שימוש מופרז במשחקים, וכשניים וחצי אחוזים על התמכרות לטלפון הנייד. תופעות אלה נקשרו לתפקוד לימודי ירוד, מתחים במשפחה ואפילו לצריכת חומרים מסוכנים.
גם בעולם העבודה המודרני מתרבות העדויות לכך ששימוש ממושך במסכי תצוגה עלול להשפיע לרעה. מחקר איטלקי שנערך בקרב למעלה מ־3,000 עובדים מצא כי 64% דיווחו על עייפות עיניים, ללא קשר לגיל, מגדר או חדות הראייה – אך כן נמצאה קורלציה בין התופעות לבין מצב רגשי, שימוש בעדשות מגע וכמות הזמן מול מסך.
הטכנולוגיה נועדה לשפר את חיינו, להנגיש מידע ולעזור לנו לעבוד בצורה יעילה יותר. אבל כשהשימוש בה יוצא משליטה – במיוחד בגיל צעיר – היא עלולה להפוך לגורם שמכביד על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו. שימוש לא מבוקר עלול להוביל להתנהגויות אנטי־חברתיות, פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי והשפעה שגויה על קבלת החלטות. לכן, חשוב לקבוע גבולות ברורים לשימוש בטכנולוגיה, בהתאם לגיל, ולהרגיל ילדים – וגם מבוגרים – לשגרה בריאה יותר, שמכילה גם זמן נטול מסכים, זמן ספר, שקט וריכוז.
שבוע הספר הוא הזדמנות נפלאה להזכיר לנו שלצד היתרונות הדיגיטליים שמביאה עימה ההתפתחות הטכנולוגית, הקריאה הקלאסית בספרים עדיין חשובה ומשמעותית לא רק לנפש ולריכוז, אלא גם ובמיוחד לעיניים.
פרופ’ אריה סולומון הוא מומחה למחלות עיניים בקופת חולים מאוחדת
