המנכ"ל מלכא אמר את הדברים בדיון שנערך לבקשת יו"ר ועדת הכלכלה ביטון לדיווח בנושא; מלכא: "הרפורמה תביא בשורה למשק, הסיכון הוא מחושב – מי שלא מסתכן לא מתקדם"; היו"ר ביטון ביקש לדעת האם המערך יהיה מוכן עם כניסת הרפורמה לתוקף בעוד חצי שנה – ומלכא השיב: עד האחד ביוני 2022 יהיה מערך אכיפה פרוס ומתקדם
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק הייבוא מתוך הצעת חוק ההסדרים וקיימה דיון מיוחד בנושא האכיפה. היו"ר ביטון הזכיר כי הוועדה דרשה ממשרד הכלכלה הבהרות כיצד הוא נערך לפתיחת הייבוא והרחבת התחרות, שתייצר היקף פעילות כלכלית המחייבת מערך חדש של פיקוח ואכיפה. אני מעריך את המנכל שיציג את ההיערכות של המשרד לאכיפה ברפורמת הייבוא. את תכנית האכיפה הציג בפני הוועדה מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, רון מלכא.
לפי התכנית יתווספו 46 משרות למשרד הכלכלה, מתוכן 11 משרות תוספת מפקחים וצוותים מקצועיים תומכים, 8 משרות תוספת לבקרה ביבוא, 8 משרות תוספת לצוותי אכיפה פלילית ועיצומים כספיים. בשלב שני יתווספו 19 משרות שיגויסו בהתאם לצורך. עוד הוא ציין כי התוספת התקציבית תעמוד על 30 מיליון שקלים עבור בדיקות יזומות ביבוא ועוד 30 מיליון שקלים בגין שמירת יכולת לאומית לבדיקות מעבדה. "קיבלנו מהאוצר את מה שביקשנו", אמר מלכא.
מלכא הסביר, כי "הרפורמה היא ניהול סיכונים מושכל, אנחנו לוקחים סיכונים מחושבים והצלחת הרפורמה תלויה רבות ביכולת שלנו להקים מערך אכיפה ופיקוח אפקטיבי ומרתיע. בסוף יש פה שינוי של פרדיגמה, ממצב שבו בודקים כל מוצר בכניסה והאחריות עלינו אנחנו מעבירים אחריות לשוק ומסתמכים על הצהרה של היבואן. כדי שנדע שהם לא מפרים את האמון צריך להקים מערך אכיפה אפקטיבי ויעיל. הרפורמה תוביל להגברת תחרות והורדת יוקר המחייה, אך הסיכון שהיבואנים ינצלו לרעה את האמון שמגולם במסלול ההצהרות. אם יכנסו מוצרים שלא עומדים בתקן תהייה פגיעה בציבור וחוסר הוגנות ויש חשש שאם יהיו נזקים הרפורמה כולה תיכשל. לכן אנחנו חייבים להיות בטוחים שנקטנו בכל האמצעים לנטרל את הסיכון".
לדבריו, "השיטה תהייה דגימה בכניסה ע"י אינדיקציית מערכת הערכת הסיכונים, בדיקות בשווקים ע"פ מידע ממוקד ותכנון, הרתעה באמצעות סנקציות משמעותיות ליבואנים מפרי אמון. זו המשקולת המאזנת שאנחנו לוקחים, שידע כל יבואן שאם יפר אמון הסנקציה תהייה קשה ומכאיבה ותעלה לו מיליוני שקלים. בתאם להצעת המחליטים, תוקם ועדת מעקב להתקדמות בהפעלת המנגנון ואני אעמוד בראשה. הסיכון הוא מחושב ומי שלא מסתכן לא מתקדם. הרפורמה הזו תביא בשורה גדולה למשק".
היו"ר ביטון ביקש לדעת האם עד מועד כניסת הרפורמה לתוקף, בעוד חצי שנה, המשרד יהיה ערוך להפעלת האכיפה. מלכא השיב: "אנחנו מרגישים שעד האחד ביוני 2022 יהיה מערך אכיפה פרוס ומתקדם וסנכרון מלא של כל המערכת. ניצור מערכת שתשפר את עצמה".
נציגת המועצה לשלום הילד, עו"ד דניאלה זלוטניק רז, חזרה על הדרישה להחריג את מוצרי הילדים והסבירה את הסיכון שיכול להיות מכניסה לא מבוקרת שלהם והסכנה בפגיעה בפעוטות כתוצאה מכך. היא אף הוסיפה כי אין דיווח לוועדה על היישום. היו"ר ביטון אמר בתגובה כי הוועדה תשקול להוסיף דרישה לדיווח שנתי או חצי שנתי. המנכ"ל מלא התייחס גם הוא לדברים ואמר כי כשהיו מוצרים שהמשרד לא רצה לקחת את הסיכון עלים הם הוחרגו. הוא הוסיף: "אנחנו חרדים לשלומם של ילדי ישראל לא פחות מכל אחד אחר".
מוקדם יותר אישרה הוועדה תיקון לפקודת הטלגרף במסגרת הרפורמה, שנועד לחזק את האכיפה של משרד התקשורת. נציג משרד התקשורת, עו"ד רועי ברית, הסביר כי משרד התקשורת כבר יישם מהלכים דומים לרפורמת הייבוא עוד ב-2018 ואפשר יבוא על סמך הצהרה, אולם חבר לו כלי אכיפה שמתווספים עכשיו במסגרת המהלך הנוכחי. הסמכויות הנוספות שיתווספו למשרד התקשורת, לפי ההצעה שאושרה, מתן הוראה לבצע פעולות במכשירים שגורמים להפרעות ברשתות אלחוטיות, להורות על הפסקת יבוא נוסף והפסקת שיווק, איסוף המכשירים (ריקול) ותיקון ליקויים.
