שבלונה אחת לא מתאימה לכולם, אומר ערן בוכריס, ומתריע ממתווה אחיד לפיצויים שעלול לפספס ענפים שלמים, ומרחיב מהם הצעדים שהמדינה עדיין לא מציעה כגון קיזוז הפסדים לאחור, פריסת חובות אוטומטית והמרת הלוואות למענקים ועוד.
בעוד הממשלה מתקדמת לגיבוש חבילות הסיוע לעסקים בעקבות המערכה הנוכחית, במגזר העסקי גוברת הדרישה לוודאות, למהירות ולחשיבה רחבה יותר. רו"ח ערן בוכריס, בעלי משרד ערן בוכריס לראיית חשבון ליווי ופיתוח עסקי , סבור כי המתווה המסתמן מהווה בסיס אך רחוק מלהספיק.
לדבריו, חבילות הסיוע צפויות להתבסס על מתווה האוצר שהוכן עוד לפני המלחמה אך טרם הושלם בחקיקה. "ככל הנראה, המתווה שיופעל כעת דומה למודל שהופעל במערכה הקודמת, פיצוי לעסקים שחוו ירידה של לפחות 25% במחזור החודשי, בטווח מחזורים שבין 12 אלף שקל ועד 400 מיליון שקל בשנה. גובה המענק צפוי לנוע בין 7% ל-22% מההוצאות הקבועות, בתוספת שיפוי על עלויות שכר", מסביר בוכריס.
גם העובדים שייצאו לחל"ת צפויים לקבל דמי אבטלה בשיעור של כ-70% מהשכר המדווח, ללא ימי המתנה וללא תקופת הכשרה.
אלא שלדברי בוכריס, זהו רק שלב ראשון.
"פיצוי על ירידת מחזור ומתן חל"ת לעובדים הם טיפול בפצע. מה שהמשק העסקי צריך הוא שיקום רב מערכתי לא רק פלסטר תזרימי נקודתי", הוא אומר.
מה חסר במתווה – ומה כן צריך להיות?
בוכריס מציע שורה של צעדים משלימים שלדבריו יכולים לעשות את ההבדל בין הישרדות לקריסה:
– פריסת חובות מס אוטומטית, ללא ריבית והצמדה, תוך ביטול קנסות והקפאת אכיפה לחובות שנוצרו בתקופת הלחימה.
– דחיית מקדמות מס וקיזוז הפסדים לאחור, ולא רק קדימה, כדי לייצר הזרמת מזומנים מיידית.
– קרן אשראי בערבות מדינה עם מנגנון המרה למענק, לעסקים שישמרו על תעסוקה ויציגו עמידה ביעדי פריון.
שכר מבוטח לעצמאים ועוסקים מורשים יחידים, שאינם נהנים ממעמד של עובדים ואינם זכאים לחל"ת.
– מודל דיפרנציאלי לפי ענף, במקום "שבלונה אחת לכולם"."אין דין מסעדה כדין משרד עורכי דין, ואין דין קבלן בנייה כבעל מקצוע חופשי. הפגיעה ענפית ודורשת מענה ענפי", מדגיש בוכריס.
מעבר למענה המיידי, הוא מציע כבר עתה להיערך ליום שאחרי:
"תמריצי צמיחה הם לא מותרות. מענקי השקעה בטכנולוגיה, דיגיטציה, פחת מואץ, בונוסי מס וסבסוד השקעות, כל אלו יכולים להפוך את המשבר להזדמנות ולחזק את המשק במקום להשאיר אותו מדמם".
בין הרעיונות היצירתיים שמעלה בוכריס:
שוברי צריכה לאומיים לעידוד רכש מקומי, העדפת עסקים שנפגעו במכרזים ממשלתיים, והקמת קרן ערבויות לספקים שתגן על ההון החוזר של עסקים בתהליך הבראה. בנוסף, הוא קורא להקמת "חמ"ל לאומי עסקי" שיספק ליווי משפטי, מימוני וניהולי, כולל מנטורינג מקצועי. כשהמרכיב הקריטי הוא מהירות
בסופו של דבר, מדגיש בוכריס, לא רק גובה הסיוע קובע, אלא קצב ההזרמה.
"מתווה טוב לא נמדד רק במספרים, אלא במהירות. פיצוי מאוחר הוא כמו חמצן שמגיע אחרי שהחולה כבר איבד את ההכרה. עסקים לא יכולים להמתין חודשים עד שהמערכת תתעורר".
לדבריו, אם המדינה תסתפק במענה אחיד ותגובתי בלבד, היא תפספס את ההזדמנות לייצר תהליך שיקום אמיתי. "המשק הישראלי יודע לצמוח ממשברים ולצאת מחוזק בגדול . השאלה היא אם נאפשר לו כלים לצאת לגאות אחרי שורה של "ברבורים שחורים " ( קורונה , משבר פוליטי מתמשך ,מחאות ענק ברחובות וקרע ציבורי ,מתקפת ה 7 לאוקטובר ומבצעי לחימה בלתי פוסקת של חרבות ברזל, עם כלביא וכעת שאגת הארי ) או רק לשרוד עד המשבר הבא".
ולא פחות חשוב, עסקים עושים עם מספרים אבל מנהלים בני אדם. "יציבות פיננסית מתחילה ביציבות רגשית על כן , ליווי הוליסטי לבעלי העסקים כמעטפת שירותים בצד ההתנהגותי ( ניהול תחת לחץ, פחדים , קונפליקטים, קבלת החלטות רגשיות ועוד …) אינן פחותות מהתמיכה שכולנו צריכים" מסכם בוכריס.
