הכלה אמיתית, אומר מנכל Epson ישראל, משמעה להפנות את המבט החוצה: חייבים לא רק לבחון מי נמצא בתוך הארגון ולדאוג לנהלי גיוס שוויוניים וייצוג הולם בצוותים ובהנהגה, אלא לבחון כיצד הארגון מסייע בעיצוב הגישה, השוויון והקידמה בקהילות איתן הוא בא במגע
כאשר מדברים על גיוון (מהיבט כוח האדם בעסק או בארגון), השיח נוטה להתמקד במדיניות פנים-ארגונית, אך הכלה אמיתית חייבת לחרוג הרבה מעבר לקירות התאגיד. לקראת ה-21 במאי, "היום העולמי לגיוון תרבותי", אומר ירון פרץ, מנהל Epson ישראל כי הכלה אמיתית משמעה להפנות את המבט החוצה – לא רק לבחון מי נמצא בתוך הארגון, אלא כיצד הארגון מסייע בעיצוב הגישה, השוויון והקידמה בקהילות איתן הוא בא במגע.
״ארגונים רבים מתמקדים בנהלי גיוס שוויוניים, בתרבות הארגונית ובייצוג הולם בצוותים ובהנהגה. אלו אכן צעדים חיוניים. ואכן, חשוב לבצע גיוס מאוזן מגדרית, הכשרות מנהיגות מכלילה ויצירת סביבה המקבלת בזרועות פתוחות את כל הקולות״, אומר פרץ.
לדבריו, הפעילות של Epson במזרח התיכון – כולל ישראל – בטורקיה, אפריקה, ומרכז ומערב אסיה (אזור META-CWA) כוללת עובדים מ-39 לאומים שונים, והתפלגות מגדרית המתקרבת לשוויון. ״אבל, חשוב לזכור כי בעוד שמדיניות פנימית היא הכרחית, היא מייצגת רק מימד אחד של הכלה אמיתית״, אומר פרץ. ״גיוון המוגבל למדדים משרדיים בלבד מסתכן בהתעלמות מאי-שוויון חברתי רחב יותר, ומחמיץ הזדמנות להשתמש בהשפעה התאגידית כדי להתמודד עם חסמים מבניים עמוקים יותר. גישה הוליסטית יותר מתחילה בשלב מוקדם יותר – בבתי הספר, בקהילות ובמוסדות – שם רבים מודרים לא בשל חוסר פוטנציאל, אלא בשל היעדר גישה לכלים ולמערכות המסייעים לכישרונות לצמוח״.
לדברי פרץ, ארגונים יכולים להשיג את ההשפעה הגדולה ביותר על ידי השקעה בנגישות לצד גיוון – תמיכה בחינוך, גישור על הפער הדיגיטלי ויצירת מסלולים אמיתיים להזדמנויות. ״התערבויות מוקדמות אלו מרחיבות את מאגר הכישרונות העתידי ומשקפות שינוי תפיסתי: מראיית ההכלה כחובה תאגידית, לאימוצה כאחריות חברתית. על ידי סיוע בגישור על הפער החינוכי והטכנולוגי, חברות יכולות ליצור קהילות חסינות יותר, המוכנות לעתיד. קהילות אלו, בתורן, מייצרות מאגרי כישרונות מגוונים – ומרחיבות את צינור האספקה של אנשים מיומנים הנדרשים כדי לשגשג בטווח הארוך. זהו מעגל בר-קיימא: השקעה באנשים היום מסייעת בעיצוב עתיד שוויוני יותר״.
