בשישי האחרון נרשמה עלייה של כ-300% ברכישות בסופרמרקטים ברחבי הארץ, זינוק שמעיד על חרדה ציבורית גוברת, בעקבות האיומים הגוברים מצד איראן. אך מאחורי המדפים המתרוקנים מסתתרת שאלה עמוקה יותר: כיצד נראית שרשרת האספקה של מדינה תחת איום ביטחוני? ואיך שומרים על איכות תפקוד כשהכול סביב רועד?
האיגוד הישראלי לאיכות, הגוף המוביל בתחום ניהול האיכות והמצוינות בישראל, עוסק בדיוק בשאלות האלה. רות שושן, דירקטורית לאיכות, חברה ותיקה באיגוד אשר השתתפה בכנסים רבים, ואף הנחתה מושבים בנושאים כמו איכות ורובוטיקה. בנוסף, שושן מרצה בתחומי ניהול איכות ספקים, ויודעת להסביר היטב מה נדרש כדי שדברים ימשיכו לעבוד גם כשנדמה שהכול מתפרק.
"בזמן מלחמה, אי אפשר לבקר פיזית אצל הספקים", היא אומרת. "בעבר היינו נכנסים למפעלים, בודקים את התהליכים בעיניים. אבל בזמן חירום, כמו בקורונה וכמו עכשיו, אנחנו עובדים מרחוק. זו עבודה עם שאלונים, שיחות זום וסרטונים. זה דורש הרבה יותר ניסיון, אמון וכלים מתודיים מתקדמים".
שושן מדברת מתוך ניסיון של מעל 30 שנה בתעשייה, מהשוק המסורתי ועד ההייטק. כיום היא מובילה את תחום האיכות בחברת STXI Motion שמפתחת מערכות בקרה ורובוטיקה.
"הקורונה שינתה את חוקי המשחק", היא מסבירה. "הבנו שאי אפשר לבנות על נוכחות פיזית, והתחלנו לעבוד בשיטות של הערכת ספקים מרחוק, עם דגש על הבנה אמיתית של תהליכי הייצור והבקרה. ברור שזה לא תחליף מלא לשטח, אבל זה הציל מערכות שלמות, בעזרת לקחים מהקורונה, אנחנו יכולים ליישם ולהמשיך לתפקד גם כיום, בעיתות משבר ומלחמה. בנוסף, אנחנו מחשיבים את הספקים שלנו כפרטנרים ומתקשרים את זה מולם, וזה גם תורם לעבודה המשותפת ולתפיסה שאנחנו זזים קדימה ביחד״.

אנחנו מנהלים את הסיכונים שלנו מול הספקים כחלק מהתפיסה של ניהול איכות. אם לדוגמה יש בעיה עם סין, צריך לוודא שיש גם ספקים זמינים באירופה. זה חלק מהאסטרטגיה – לא להישען על מקור אחד. לפעמים נדרשים שינויים גם באמצעי ההובלה – כמו לעבור להובלה אווירית – גם אם זה כרוך בעלויות גבוהות יותר. אנחנו משתמשים גם במתודולוגיה של FMEA (Failure Mode and Effects Analysis) כדי לשבת עם ארגון הרכש ולנתח את הסיכונים האפשריים מול כל ספק, כחלק מבניית תוכנית להמשכיות עסקית (BCP – Business Continuity Plan).
השמירה על האיכות מתבטאת גם במסמכים: תעודות COA ו-COC למשל, הן חלק בלתי נפרד מהתהליך. הן מעידות על התאמה לדרישות, לעיתים קרובות במקום בדיקה ממשית במעבדה. "אם אין לך צוות ביקורת קבלה, אתה נשען על אמון. זה אומר שצריך להכיר היטב את הספקים, להבין תרבותית מול מי אתה עובד. יש מקומות, כמו סין, שדורשים משנה זהירות. לעומת זאת, בגרמניה או שווייץ האמינות גבוהה הרבה יותר".
בעוד השיח הציבורי מתמקד בימים אלה במערכת ההגנה האווירית, בקצב התקיפות ובשאלות של פינוי אוכלוסייה, אנשי המקצוע בעולם האיכות מסתכלים על שכבת ההגנה השקטה אך החיונית לא פחות: שרשרת האספקה. "עבור האיגוד הישראלי לאיכות, ההיערכות מתחילה הרבה לפני הצופרים, במערכות תכנון, מדידה ובקרה שמאפשרות למערכת כולה להחזיק מעמד לאורך זמן", אומרת שושן. "זה נכון לתחום הביטחוני, אבל גם למזון, לתרופות ולציוד טכני. אם אין לך תשתית איכותית שמסוגלת להחזיק בתנאי חירום, לא משנה אם מדובר בטילים או בקופסת שימורים, שום דבר לא יעבוד לאורך זמן".
שרון אנקר, יו״ר האיגוד הישראלי לאיכות, אמר: ״האירועים האחרונים ממחישים עד כמה האיכות איננה מותרות אלא תנאי להמשכיות. שרשרת האספקה, גם בעיתות חירום, מחייבת תכנון, מדידה ובקרה ברמה הגבוהה ביותר וזו בדיוק המשימה של אנשי ונשות האיכות. אנו באיגוד מחויבים להמשיך להוביל את השיח, לשתף ידע ולחזק את היכולת של ישראל להתמודד, באחריות, במקצועיות ובסטנדרטים בינלאומיים״.
האיגוד הישראלי לאיכות הוא הגוף המקצועי המרכזי והמוביל בישראל בתחומי ניהול האיכות, מצוינות ארגונית וחדשנות תהליכית. האיגוד מהווה בית מקצועי וקהילתי עבור אלפי מנהלים, מהנדסים, יועצים, חוקרים, אנשי חינוך ובכירים מהמגזר הציבורי, הפרטי, הביטחוני והאקדמי. האיגוד פועל לקידום תרבות של איכות וחשיבה מערכתית, ומקדם את תחום האיכות כבסיס לתהליכים אפקטיביים, שירות טוב יותר, אחריות חברתית וצמיחה ארגונית. פעילות האיגוד כוללת מערך רחב של הכשרות, הסמכות מקצועיות, ליווי ארגונים וחברות בתהליכי שיפור מתמיד והטמעת סטנדרטים בין־לאומיים, לצד כנסים מקצועיים רחבי היקף ובראשם הכנס השנתי של האיגוד. בנוסף, האיגוד יוזם שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים וממשלתיים, פועל בפריפריה לקידום איכות בחינוך ובקהילה, ומשמש כמוקד ידע עדכני ומוביל דעה בתחום. כיום, האיגוד עומד מאחורי יוזמות לאומיות, ביניהן הקמת שדולה לאיכות בכנסת, קידום תקני איכות בתחומים מגוונים, והטמעת עקרונות האיכות בכל היבט מחיי היום־יום בישראל.