חוקרי מכללת עזריאלי להנדסה בירושלים הציגו את הטכנולוגיה בכנס מדעי בגרמניה באמצעות אפליקצית zoom במהלך המלחמה נגד איראן וזכו להערכה רבה
צוות חוקרים ממכללת עזריאלי להנדסה בירושלים הציג בכנס CLEO EUROPE – כנס מדעי בינלאומי שהתקיים במינכן, שיטה פורצת דרך שמביאה תקווה חדשה לעולם חקר הכתובות העתיקות (אפיגרפיה). החוקרים הצליחו לשלב טכנולוגיות מתקדמות מעולמות ההנדסה, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית (AI) כדי לשחזר ולהבליט כתובות שלא נראות לעין באמצעים המסורתיים.
אחת הבעיות הגדולות בתחום האפיגרפיה היא פענוח כתובות עתיקות שנפגעו במהלך השנים עקב דהיית דיו, בלאי של חומרי הכתיבה, כתיבה דו-צדדית (אפיסטוגרפים), והצטברות שכבות פטינה או לכלוך. כיום הפענוח מתבצע לרוב בעין בלתי מזוינת ונשען במידה רבה על ניסיון ומומחיות אנושית, אך לעיתים קרובות זה לא מספק או אף בלתי אפשרי.
השיטה החדשה שהציגו החוקרים משלבת טכניקת מיזוג תמונות רב-ספקטרלי בתחום האינפרה-אדום הקרוב (NIR) יחד עם רשת עצבית עמוקה (Deep Neural Network) מסוג מקודד-מפענח
(Encoder-Decoder). כך ניתן "לראות" את הכתובות הסמויות ולשחזר פרטים שאינם נראים גם בצילום רגיל וגם בצילום אינפרה-אדום סטנדרטי.
טכניקת מיזוג החשיפה (Exposure Fusion) מאפשרת לחבר סדרת תמונות לכדי תמונה סופית ברורה ואיכותית במיוחד, על ידי מתן משקל שונה לכל פיקסל בהתאם לאיכות ולניגודיות הרצויה. התוצאה היא תמונה מחודדת ומפורטת, שבה ניתן לזהות בבהירות את האותיות והכתובות.
טכנולוגיה זו אפשרה לאחרונה את קריאתה של כתובת נדירה בשפה הארמית בת כ-2,000 שנה. הכתובת נכתבה בדיו על גבי חרס (אוסטרקון) שנמצא כבר בשנות ה-80 באתר מבצר סרטבה (אלכסנדריון) שבבקעת הירדן, אך עד כה לא ניתן היה לקרוא את תוכנה. בזכות השיטה פוענחה הכתובת שנושאת את השם: "אלעזר בר גר… מן בית עקימן" – אשר חשף שם אתר מהתקופה החשמונאית-הרודיאנית שלא היה ידוע עד כה. ממצא זה שופך אור חדש על תולדות האתר שהיה מבצר מלכותי חשוב בתקופת בית שני ושימש את בית חשמונאי ואת המלך הורדוס.
"מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית שתאפשר לנו לשחזר כתובות עתיקות באופן שלא התאפשר עד היום", אומרים החוקרים. "מעבר לפענוח המדעי, הטכנולוגיה הזו צפויה גם להוות בסיס לשילוב כלים מתקדמים לעיבוד שפה טבעית (NLP) של טקסטים קדומים בכתב יד".
המחקר נערך על ידי ד"ר אריאל שורץ, ד"ר יוסף דנן וד"ר אמיר שמר, מהנדס המעבדה אורי גלייזנר והסטודנטים אאל עבד אל-חק ואוראל שלזינגר, בשיתוף המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללת עזריאלי להנדסה והמעבדה לארכיאולוגיה מדעית בירושלים, ובשיתוף המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
הצגת הטכנולוגיה בכנס בגרמניה עוררה עניין רב בקהילת החוקרים והארכאולוגים הבינלאומית, במיוחד לנוכח הפוטנציאל של השיטה להחיות כתובות ומסמכים עתיקים ברחבי העולם.
