נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, התקבלו היום, יום שלישי, י״א באב, 5 באוגוסט, על ידי נשיא לטביה אדגארס רינקביצ׳ס, בארמון הנשיאותי בריגה, בירת לטביה. הנשיאים קיימו פגישה מדינית ולאחריה נשאו הצהרות משותפות לתקשורת.
מצורפת הצהרתו המלאה של נשיא המדינה:
תודה רבה לך, אדוני הנשיא רינקביצ'ס על קבלת הפנים החמה. אני שמח על הזכות להיות כאן היום כחלק ממסע אזורי, שבמרכזו שלובים – עבר, הווה ועתיד. הקשר בין ישראל ללטביה, ובין עמי לעם הלטבי – הוא בראש ובראשונה קשר היסטורי. יהודי לטביה והאזור כולו ידעו דורות רבים של שגשוג ופריחה שעיצבו את פניהם של העם היהודי והתנועה הציונית – שהובילה, לבסוף, להקמת המדינה היהודית והדמוקרטית – מדינת ישראל.
גם בפן האישי והמשפחתי, הביקור הממלכתי הזה, כאן בלטביה, מרגש אותי מאוד – מפני שזו ארץ הולדתן של סבתי – הרבנית שרה הרצוג, ואימה – הרבנית חיה שיינה הילמן. וכך, אני – כנשיא מדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, מוצא את עצמי מגשים חלום ופוסע בהתרגשות על האדמה שבה הילכו אבות-אבותיי, לפני למעלה מ-150 שנה – כשחיו בריגה, בקורלנד, בשימברג, ובכל רחבי לטביה.
ועם זאת, על אף שלטביה הייתה בית חם למשפחתי, העבר של עמי כאן, בארץ הזאת, רווי גם בכאב קשה, קשה מנשוא, שנשען על השואה, על רצח העם האכזרי והמחריד ביותר שידעה האנושות. תחת הכיבוש הנאצי רובה המוחלט של קהילת יהודי לטביה הושמד במעשי רצח מתועבים שמעבירים צמרמורת בכל מי שאנושית באפו; בין היתר כמובן בטבח הנורא ביער רומבולה.

על אף שההשמדה השיטתית של יהודי לטביה לא היתה יכולה להתבצע אלמלא היו בקרב האוכלוסייה המקומית גם מי ששיתפו פעולה – אנחנו זוכרים היטב שיש גם מי שחירפו את נפשם בהגנה על חבריהם היהודים, וקיבלו על כך את התואר החשוב – חסידי אומות עולם. זה לא סוד שהמאבק באנטישמיות, המאבק לזיכרון השואה לא הסתיים -להפך.
ואנחנו יודעים, אדוני הנשיא, שהקהילה היהודית כאן בלטביה – היא גשר של חברות אמיתית בין מדינותינו, ואני מבקש להודות לך, אדוני הנשיא, באופן אישי על נחישותך לפקוד בארבעה ביולי את אתר ההנצחה לשואה ולהניח נר זיכרון. במאה ה-21, מפלטם של רבים מהאנטישמים ושונאי היהודים, הוא החתירה כנגד עצם הזכות של העם היהודי למדינה, ואני מודה להנהגה בלטביה והעמידה לצדנו, והעמידה כפי ששיקפת אותה בדבריך, בתחומים שונים. החל מהעובדה שהיית בין המנהיגים הראשונים שהגיע לישראל אחרי הטבח הנורא של השבעה באוקטובר, ולא נשכח זאת לעולם. וכלה בעמידה איתנה לצידנו באיחוד האירופי. אירופה וישראל אגב הן שותפות טבעיות, אנחנו יודעים את זה בכל כך הרבה תחומים, ויש לנו ביחד מכנים משותפים גם בצד החיובי של פיתוח כלכלי וגם להתמודדות מול האיומים הגלובליים.

בראש ובראשונה האיום האיראני שממשיך לערער את היציבות, לא רק באזור שלנו– כפי שהוכיחה פגיעת הטיל בבית של סגן-השגריר של לטביה בישראל – אלא בעולם כולו. משטר האייתולות באיראן הוא איום גלובלי! הוא ספק של טרור עולמי. אנחנו רואים את זה באירופה, אנחנו רואים את זה באוקראינה. זה מוכח- היום, איראן היא האויב של הדמוקרטיה, השלום והחירות. מול משטרים רצחניים וארגוני טרור- חייבים לעמוד נחושים. להילחם כדי שהאור יגבר על החושך.
מדינת ישראל, שיהיה ברור: תמיד האמינה בשלום ומאמינה בשלום. העם בישראל רוצה שלום. אנחנו רוצים להרחיב את מעגל השלום. עם כל האזור, וכמובן עם שכנינו הפלסטינים. אבל אנחנו נלחמים כבר שנתיים בטרור נוראי, כדי להחזיר את החטופים שלנו הביתה. אנחנו כואבים על כל פגיעה בחפים מפשע, אנחנו משקיעים מאמצים עצומים בנושא ההומניטרי. תוך עמידה בחוק הבינלאומי. אני אתן נתונים רק מהעשרה ימים האחרונים- עשרים ושלושה אלף טון של אספקה הומניטרית. רק ביממה האחרונה, למעלה משלוש מאות משאיות נכנסו, ועוד מאה עשרים הנחתות שהביאו קרוב לשלושים טון של סיוע הומניטרי ממדינות שונות מצטרפות. אני מזמין גם את המדינות הבלטיות להצטרף, בוודאי לטביה.
חידשנו והוספנו אספקה של מים וחשמל בעזה ודברים שונים, אבל ההאשמות המופרכות והשקריות נגד ישראל- מתעלמות מהעובדה שחמאס מחזיק חמישים חטופים של ישראל. בתנאים איומים ונוראיים. זאת התמונה של אביתר דוד, לפני שלושה ימים פרסם חמאס סרטון של אביתר דוד. אתם רואים את היד השמנה ועבת הבשר של החוטף, ואתם רואים איך נראה אביתר דוד- עצמותיו גלויות, נדבקות לעור מרעב נורא. חמאס הוציא גם סרטון של החטוף רום ברסלבסקי, הם שניהם מתחננים על חייהם כמו יתר החטופים, שעוברים גהנום נורא, ברעב נורא, בהרעבה מכוונת.
אני קורא לקהילה הבינלאומית ולעולם כולו, לנקוט עמדה ברורה ונחרצת כדי להחזיר את כל החטופים הביתה. אתמול שוחחתי עם נשיאת הצלב האדום הבינלאומי, בבקשה ובתחינה שיעשו הכל כדי לספק מזון ותרופות לחטופים שלנו. אנחנו לא ננוח ולא נשקוט עד שנחזיר את כולם הביתה.
אדוני הנשיא, ידידי היקר, האמירה שלך כפי שנאמרה: "המערב צריך לעזור לישראל להילחם בארגון הטרור חמאס ולחסלו, וצריך לטפל במלחמה באוקראינה ובמלחמה בישראל ואין סדר עדיפות מסוים" – מדברת בעד עצמה. אנחנו מגבים אתכם, ומברכים את הרפובליקה של לטביה על הצטרפותה למועצת הביטחון של האו"ם בחודשים הקרובים. היינו גאים לתמוך במועמדות של לטביה, ואנחנו מאחלים לכם הצלחה.

בעניין של אוקראינה, מדינת ישראל תומכת בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה, וגאה לסייע לעם האוקראיני בשלל תחומים – ולעמוד לצדו בשעתו הקשה. ביקוריו האחרונים של שר החוץ הישראלי – כאן ובאוקראינה – מצביעים על המדיניות שלנו בעניין הזה.
אדוני הנשיא, בפברואר האחרון ציינו מאורע היסטורי משמח – 30 שנה לפתיחת שגרירות לטביה בתל אביב. שלושים שנים של עשייה מבורכת של קשרים בין המדינות. השגרירות הישראלית בריגה הייתה הראשונה במדינות הבלטיות. אחריה נפתחה השגרירות בליטא, ובקרוב מאוד תפתח גם השגרירות באסטוניה. הקשרים החמים בין מדינותינו מבטאים את הידידות, האמון וגם את השאיפה והרצון להדק את הקשרים בין העמים ובית המדינות שלנו. ישראל רואה בלטביה שותפה וחברה קרובה, ואני מזמין אותך כבוד הנשיא לבקר בישראל בביקור ממלכתי, ולראות מקרוב גם את שיתוף הפעולה וגם כמובן את המדינה הנהדרת שלנו.
לסיום, בשם העם בישראל, אני מברך אותך ואת העם הלטבי בברכת שלום, חוסן, שגשוג ותקווה. אני מודה לך על האירוח החם, על הידידות, על שיתוף הפעולה, ועל המחויבות לערכים משותפים של חירות, שוויון, שלום וביטחון. תודה לך אדוני הנשיא.