הפסיכולוגיה החיובית היא בעלת קווים משותפים לפסיכולוגיה עתיקה כמו הפסיכולוגיה הבודהיסטית. זו התפתחה בעקבות סידהארתה גאוטמה, מנהיג רוחני בשם בודהה, שסייע לאנשים להשתחרר מסבלם. בודהה, בנו של מלך נפאל, חי בשנים שלפני תחילת הספירה, בממלכה מפותחת ועשירה. הנסיך הצעיר נהנה מחיי נוחות, שפע ועונג עד גיל 29. רק כשעזב את ארמונו לראשונה, נחרד לגלות שהחיים שבחוץ אינם חיי תענוגות כפי שחשב. לראשונה הוא נחשף לסבל האנושי ובמהלך התקופה נגלו בפניו אנשים חולים, זקנים ומתים. בודהה המוטרד החליט לפרוש מחייו הנסיכותיים ולנדוד ברחבי הודו כדי להבין את הסבל האנושי ולמצוא לו פתרון. בודהה לימד את תורתו לאלפי תלמידים וזו נלמדת עד היום בענפים השונים – הרוחניים, הפסיכולוגיים והטיפוליים.
מתמודדים עם החרדות והפחדים
רובינו סובלים מפחדים או מחרדות ברמה כזו או אחרת בתקופות החיים השונות. הפסיכולוגיה הבודהיסטית גורסת כי ייתכן שהחרדות עולות כמניפולציה רגשית כדי לא לראות את שלא נוח לנו לראות. כך למשל, הימצאות במערכת יחסים הרסנית ומסרסת, מעלה את החרדות. החרדות הללו עולות על פני השטח, אך המקור שלהן הוא מערכת היחסים. אילו האדם היה נותן לעצמו לחוות את הפחד ובוחר לפעול, הוא היה יכול להוביל לשינוי.
כלומר, אם ביכולתנו לעשות דבר מה בנוגע לדאגה, הרי ניתן לקום, לעשות ולשנות ולא תיוותר סיבה לדאגה. ברם, אם אין באפשרותנו לעשות מאום, אין צורך להרגיש חרדה או אשמה, משום שבין כה וכה אין לנו את השליטה או היכולת על הדבר.
משנתו של בודהה
על פי בודהה, בחיים ישנה אי-נוחות וישנו סבל שאינם ברי מניעה. יחד עם זאת, ישנו סבל נוסף שנוצר מפרשנותו של האדם את המציאות. ההיאחזות בסבל מובילה לסבל נוסף.
אנשים הם בעלי סקאלה רגשית רבה. עפ"י התורה הבודהיסטית, אין רגשות חיוביים או שליליים והם מתקיימים באופן טבעי. ולכן ישנה חשיבות לקבלה נטולת שיפוטיות את הרגשות והתחושות השונים. תרגול מומלץ הוא לשהות פעם ביום, למשך 5 דקות, עם התחושות והרגשות האישיים, במטרה להגיע לאיזון ולרוגע תוך שמירה על קשב עצמי. כלומר, חשוב לשהות עם הרגשות השונים, לפגוש אותם מבלי להיבהל ולשחרר אותם הלאה.
