עצרת הזיכרון הממלכתית לשואה ולגבורה שתיערך באמפיתיאטרון של מכון משואה, תעמוד השנה בסימן "הנשכחות שאי אפשר לשכוח", במרכזה מארג סיפוריהם האישיים של ניצולי השואה שיעלו את משואות הזיכרון.
" עדויות הניצולים מעידים יותר מכל על היכולת האנושית לצאת גם מהתהום הנוראה ביותר, להשתקם לפתוח דף חדש ולבנות עולם. עבורנו הם מהווים השראה גם להתמודדות המורכבת של כך שלנו בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר." אומרת איה בן נפתלי, מנכ"לית מכון משואה, "טבח אוקטובר הציף בקרב רבים את הטראומה הלאומית ולעיתים גם הביוגראפית של מוראות השואה. אנחנו במכון משואה שאלנו את עצמנו מיד עם פרוץ המלחמה – מה ניתן ללמוד מתעצומות הנפש של ניצולי השואה לאחר השחרור, ביחס למנגנונים שניתן לאמץ היום בהתמודדות עם האסון הפרטי והציבור.
כשאתה עובר על מאות שעות של עדויות עולה מתוכן בברור שהניצולים מדברים על הניצחון שלהם – הם לא רק ניצלו ושרדו – הם רואים את עצמם כמנצחים והניצחון שלהם בא לידי ביטוי בהקמת משפחות גדולות ולא פחות מכך בתרומתם להקמתה של המדינה, והם מתארים זאת בתחושת הישג שבבסיסה ההבטחה לדורות הבאים "לעולם לא עוד. השנה תעמוד העצרת בסימן "הנשכחות שאי אפשר לשכוח" – אנו חיים היום בצומת היסטורית בה אנו אוחזים עדיין בידיהם של אחרוני ניצולי השואה, זהו הסיפור של דור ההורים שלנו, שאיבדו הכל והבינו שהם צריכים להקים עולם אישי וקולקטיבי יש מאין, להתחיל הכל מבראשית. עבור ישראלים צעירים הם מקור של הזדהות מתוך תקווה – על יכולתם לקום מהשבר הנורא ולחיות חיים מלאי משמעות, אישית, חברתית, ולאומית".
בעצרת יישאו דברים:
השר ח"כ בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי
אלוף תומר בר, מפקד חיל האוויר
את משואת התקומה יעלה אייל וולדמן על תרומתו בתחום החדשנות והיזמות.
משואה- עצרת זיכרון ממלכתית לשואה ולגבורה, יום ראשון, 5 במאי, בשעה 20:00
בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תתקיים באמפיתיאטרון משואה, המכון הבינלאומי ללימודי השואה, עצרת לפתיחת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בטקס, שיתקיים תחת הכותרת "הנשכחות שאי אפשר לשכוח"
הטקס יתמקד בסיפוריהם האישיים של ניצולי השואה שיעלו את משואות הזיכרון וכן בעוצמה השקטה של עדויותיהם, שמעידה יותר מכל על היכולת האנושית לצאת גם מהתהום של השואה. זוהי עדות שנוטעת תקווה בימים של משבר.
ניצולי שואה שנבחרו להדליק את משואות הזיכרון:
• חווה הילל- נולדה באתונה בשנת 1939 עם פרוץ המלחמה,בעזרת תעודות מזוייפות מצליחה עם משפחתה להימלט מאתונה לעבר ההרים, תוך התמודדות עם תנאי הטבע הקשים, רעב והלשנות לגרמנים. הצטרפו כמשפחה לשורות הפרטיזנים. בזכות התמיכה והעידוד שזכתה מהוריה הצליחה לשרוד.
• פרופ' שאול הראל- נולד בשנת 1937 בבריסל בלגיה. כשהיה בן חמש הוריו יזמו קשר עם המחתרת הבלגית כדי שיסתירו אותו. הוריו ואחיו נספו באושוויץ . הוא ניצל ועלה לישראל ב1949. פרופ' הראל הוא מומחה ידוע בנושא התפתחות הילד.
• אביגדור נוימן – יליד 1931 בצ'כוסלובקיה. בן למשפחה חסידית. עם כניסת הגרמנים החלה האנטישמיות משפחתו הועברה לגטו ומשם לאושוויץ . צעד בצעדת המוות ושרד. בגיל 16.5 עלה לישראל.
• לידיה אברהמסון- נולדה בביאלורוס בשנת 1931. שלוש פעמים הוצאה להורג. שלוש פעמים ניצלה. ממקום המחבוא שלה ראתה את הגטו עולה באש. כילדה התחברה לפרטיזנים ביערות וכך הצילה את עצמה במאי 48 עלתה לארץ.
• תמר יעקבי – בת 87. הוחבאה כילדה במרתף חשוך, אח"כ נמסרה למשפחה נוצרית ומשם לבית היתומים שם הוחבאה עד סיום המלחמה.
• גרשון קסטל – נולד בשנת 1930ברומא. ביוזמת אימו הועבר למנזר בצפון איטליה ומשם למספר מקומות מסתור שונים וניצל. בשנת 1945 עלה לישראל . נמנה בין מייסדיו של קיבוץ יפתח בו מתגורר עד היום.
" זיכרון השואה הוא דינמי מטבעו, והוא מושפע תמיד מהנושאים העומדים במרכז סדר היום שלנו.
על רקע האכזריות, האימה וחוסר האונים של ה-7 באוקטובר היינו עדים לשימוש רב בדימויים ויזואליים ומילוליים השאולים מזיכרון השואה. טבח אוקטובר הציף בקרב רבים את הטראומה הלאומית ולעיתים גם הביוגראפית של מוראות השואה. אומרת איה בן נפתלי, מנכלית מכון משואה ומסבירה: "אנחנו במכון משואה שאלנו את עצמנו מיד עם פרוץ המלחמה – מה ניתן ללמוד מתעצומות הנפש של ניצולי השואה לאחר השחרור, ביחס למנגנונים שניתן לאמץ היום בהתמודדות עם האסון הפרטי והציבורי. לפני חודשים אחדים פתחנו במוזיאון משואה תערוכת קבע רחבת היקף "שנת האפס", העוסקת בהתארגנות העצמית של ניצולי השואה באירופה למחרת השחרור. בניגוד לחוסר האונים ולדילמות של בחירה ללא בחירה המאפיינים את המציאות של תקופת השואה – הרי שסיפורה של שארית הפליטה –
הוא פרק של יוזמה שמעיד על כוחות הנפש של אדם ושל עם – לקום גם מהמקום הנורא ביותר – ולמצוא משמעות חדשה לחיים.
זהו הסיפור של דור ההורים שלנו, שאיבדו הכול והבינו שהם צריכים להקים עולם אישי וקולקטיבי יש מאין – להתחיל הכל מבראשית. עבור הדור שלנו- הם היו מקור של הזדהות מתוך גאווה – על יכולתם לקום מהשבר הנורא ולחיות חיים מלאי משמעות. התערוכה מתמקדת בכוח של הרוח האנושית, ביכולת של אנשים לקום גם מהאסון הנורא ביותר בהיסטוריה המודרנית – ולבנות את עצמם מחדש. כשאתה עובר על מאות שעות של עדויות עולה מתוכן בברור שהניצולים מדברים על הניצחון שלהם – הם לא רק ניצלו ושרדו – הם רואים את עצמם כמנצחים והניצחון שלהם בא לידי ביטוי בהקמת משפחות גדולות ולא פחות מכך בתרומתם להקמת המדינה. מתוך התובנות של ניצולי השואה שעברו את טראומת אוקטובר ניכר כי האסון שפקד אותנו לא ערער בתפיסתם את ההבטחה לדורות הבאים "לעולם לא עוד".
